מבוא
איבדתי את שם המשפחה שלי. זה היה אירוע מוזר ובלתי צפוי ששינה את חיי לנצח. גדלתי עם שם המשפחה שלי, וזה היה חלק מהזהות שלי מאז שזכרתי. אבל יום אחד, זה נעלם. כבר לא הייתי האדם שחשבתי שאני. כבר לא הייתי האדם שהייתי כל כך הרבה שנים. עכשיו הייתי מישהו אחר. זה הסיפור של המסע שלי להחזיר את הזהות שלי ולמצוא את מקומי בעולם. זהו סיפור של אובדן, זהות ושייכות.
אובדן שם המשפחה שלי
נולדתי בישראל, ושם המשפחה שלי היה נפוץ בארץ. זה היה שם שהיה משותף לרבים מקרוביי, וזה היה שם שהייתי גאה לשאת אותו. אבל כשהייתי בשנות העשרים המוקדמות שלי, קיבלתי את ההחלטה לעבור לארה"ב. כשהגעתי לארה"ב, הבנתי ששם המשפחה שלי לא נפוץ כמו בישראל. למעשה, זה כמעט ולא נשמע. עד מהרה גיליתי שהשם הוחלף על ידי אבותיי עם עלייתם ארצה. הם שינו אותו כדי להשתלב וכדי להקל עליהם להיטמע בביתם החדש. כשהבנתי את זה, הייתי הרוסה. הרגשתי כאילו איבדתי חלק מהזהות שלי. כבר לא הייתי האדם שהייתי כל כך הרבה שנים. עכשיו הייתי מישהו אחר.
החיפוש אחר זהות
התחלתי לחפש את הזהות שלי. רציתי לדעת מי אני ולאן אני שייך. רציתי למצוא דרך לתבוע מחדש את הזהות שלי ולמצוא את מקומי בעולם. התחלתי בחקר ההיסטוריה המשפחתית שלי. רציתי לדעת יותר על אבותיי ועל מסעם לישראל. רציתי לדעת למה הם שינו את שמם ומה המשמעות עבורם. רציתי להבין למה הם בחרו לעשות שינוי כה דרסטי. התחלתי גם לחקור את הזהות שלי. התחלתי להסתכל על החוויות שלי ואיך הן עיצבו אותי. התחלתי לחקור את התרבות שלי ואת המורשת שלי. רציתי להבין מי אני ולאן אני שייך.
מציאת שייכות
כשחקרתי את הזהות שלי, התחלתי למצוא תחושת שייכות. התחלתי להבין מי אני ולאן אני שייך. כבר לא הייתי האדם שהייתי כל כך הרבה שנים. עכשיו הייתי מישהו אחר. גם התחלתי למצוא תחושה של קהילה. התחלתי ליצור קשרים עם אנשים אחרים ששיתפו את החוויות שלי ואת המורשת שלי. מצאתי תחושת שייכות בקהילות האלה והתחלתי להרגיש בבית.
סיכום
איבדתי את שם המשפחה שלי, אבל מצאתי את הזהות שלי. מצאתי תחושת שייכות ותחושת קהילה. מצאתי מקום שאליו אני שייך ושבו אוכל להיות אני. אני כבר לא האדם שהייתי כל כך הרבה שנים. עכשיו אני מישהו אחר. עכשיו אני האדם שנועדתי להיות.
